Guittine
Daf 45b
משנה: 45b אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִיטָּהּ אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִיטֵּיךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁינָה נֵיעוֹרָה קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִיטָּהּ אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִיטֵּיךְ. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
Traduction
S’il dit à la femme: ''prends cette créance'', ou si, se courbant, il lui dit de détacher de son dos l’acte, qu’ensuite elle lit, et elle s’aperçoit que c’est son divorce, il sera nul; il faut que le mari dise: ''voici ton divorce''. Si le mari met l’acte aux mains de la femme qui dort, et à son réveil elle lit, voyant que c’est son divorce, celui-ci est nul; il faut que le mari dise: ''voici ton divorce''. Si elle se trouve sur la voie publique et le mari lui jette l’acte, si celui-ci tombe près d’elle, l’acte est valable; s’il tombe près du mari, la répudiation n’est pas effectuée (298)Cf J, (Baba Metsia 1, 4) ( 7d); si enfin l’acte tombe à mi-chemin des deux époux, la femme sera à la fois répudiée et non répudiée (en état de doute).
Pnei Moshe non traduit
מתני' או שמצאתו מאחוריו. שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:
הא גיטיך. שצריך שיתן לה בתורת גירושין:
קורא' והרי היא גיטה. כשקראה בו ראתה שהוא גיטה:
אינו גט כו'. דאע''ג דלא בעינן דעתה דידה מקום המשתמ' מיהא בעינן וכשהיא ישנה לא מינטר:
קרוב לה כו'. מפרש בגמ':
משנה: וְכֵן לְעִנְייָן הַקִּידּוּשִׁין וּלְעִנְייָן הַחוֹב. אָמַר לוֹ זְרוֹק לִי חוֹבִי וּזְרָקוֹ לוֹ קָרוֹב לַמַּלְוֶה זָכָה הַלּוֹוֶה קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַייָב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה שְׁנֵיהֶן יַחֲלוֹקוּ. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוֵיר הַגַּג הָרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְּמַעֲלָן וְהִיא מִלְּמַטָּן וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
Traduction
Il en est de même pour une consécration de mariage et un contrat de dette: Si le créancier dit au débiteur de lui jeter la somme due, et en effet le débiteur la jette, si la somme se trouvait plus près du créancier (et qu’ensuite elle se perd), le débiteur est hors de cause (n’a rien à rembourser); mais si l’argent est tombé près du débiteur, il en est responsable. Si enfin l’argent est tombé au milieu d’eux deux, ils doivent partager la perte. – Si la femme était placée au sommet du toit et le mari lui a jeté là l’acte, dès que l’acte a atteint l’aire du toit (même sans y rester), la répudiation est effective; si le mari était en haut et la femme au bas, et il lui a jeté l’acte, dès que l’acte a quitté l’emplacement du toit, fut-il désormais effacé par l’eau ou brûlé, il a effectué la répudiation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וכן לענין הקידושין. דכתיב ויצאה והיתה:
אמר לו. המלוה זרוק לי חובי בבבלי מוקי לה באומר זרוק לי חובי בתורת גיטין דכיון דא''ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד זכה הלוה ואינו חייב לשלם ואם קרוב ללוה הלוה חייב מחצה כו' אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר מכיון שזרקו לו בכל ענין פטור:
בראש הגג. וכגון בגג דידה וחצר דידיה:
לאויר הגג. לפחות משלשה סמוך לקרקעות הגג דכלבוד דמי:
מרשות הגג. יצא ממחיצ' הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:
או נשרף ה''ז מגורשת. והיא שקדמה זריקת הגט קודם שתהא הדליקה באויר החצר שאם היתה הדליקה תחילה א''כ מעיקרא לשרפה קאזיל ואינה מגורשת:
הלכה: אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּשְׁעַת מַתָּנָה. הֵא גִיטֵּיךְ.
Traduction
Cet avis, dit R. Yohanan, est conforme à celui que R. Simon b. Eléazar a exprimé plus haut (299)même traité, 1, 1: selon lui, il est indispensable, pour la validité du divorce, qu’au moment de le remettre à la femme on le lui déclare.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר''ש בן אלעזר היא. מתני' כדאמר בפ''ק גבי השליח שלא אמר בפ''נ ובפ''נ צריך שיטלנו הימנה ויחזיר ויתנו לה ויאמר בפ''נ ובפ''נ וה''נ צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתנו ובשעת מתנה יאמר לה הא גיטך:
הלכה: וְכֵן לְעִנְייָן הַקִּידּוּשִׁין כול'. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָא אם זָכָה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַה טַעַם. הִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית י֨י זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הֲכִינוֹתִי וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' אדם זכה במציאה בתוך ד' אמות. שלו ברשות הרבים:
מה טעמא. מנא לן זה דילפינן ממה שאמר דוד לשלמה והנה בעניי וגו' והקשה רבי הושעיה מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר גדול הזה:
כַּמָּה הוּא קָרוֹב. רַב אָמַר. אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אִלַאי הַיּוֹרֵשׁ. אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּפִישׁוּט יָדַיִים. וְתַנִּינָן. בְּפִישׁוּט יָדַיִם. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּפִישׁוּט יָדַיִם. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לְמַעֲשֶׂה. תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ קָרוֹב לָזֶה מִלְּזוֹ וּבָא הַכֶּלֶב וּנְטָלוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. שְׁמוּאֵל כְּהָדָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר וּפְלִיג. הַמְחָוּוָר בְּכוּלָּן עַד שֶׁיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ יָדָהּ. הָיָה פוֹשֵׁט יָדַיִים בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָרוֹב לָהּ מִלּוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. לוֹ מִלָּהּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אַבָּא בַּר רַב יִרְמְיָה אָמַר. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מְזוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ.
Traduction
– Qu’appelle-t-on dans la Mishna une distance proche? Selon Rav, c’est une distance de 4 coudées. C’est aussi l’avis de R. Ilaï Ha-Yoresh. Selon R. Eléazar, au nom de R. Yohanan, de la part de R. Yanaï, il s’agit d’une distance si petite, qu’il suffit d’étendre la main pour prendre l’objet (300)Cf ci-dessus, 6, 2. On a enseigné de même (dans une barayeta): On nomme ainsi ce qui est ''près d’elle'', et c’est aussi l’avis de R. Aba ou R. Jérémie au nom de Rav. -Mais n’y a-t-il pas contradiction entre les opinions diverses de Rav. Pourquoi dit-il plus haut que l’on nomme proche un espace compris dans les 4 coudées voisines, tandis qu’ici il désigne comme telle la distance que l’on peut atteindre en étendant la main? La mesure de quatre coudées est indiquée comme règle de principe; mais en fait, c’est une distance si petite que l’on puisse atteindre l’objet en étendant la main. On a enseigné que R. Eléazar dit: lors même que l’acte se trouve plus rapproché de la femme que du mari, mais que (par suite d’un obstacle interposé) elle ne pourrait empêcher qu’un chien happe l’acte et l’emporte, la répudiation n’est pas valable. Samuel conteste cet avis de R. Eléazar (il dit qu’en raison de la proximité de l’acte près de la femme, elle est légalement répudiée). En fait, le meilleur procédé de divorce consiste à remettre l’acte aux mains de la femme. Dans l’opinion qui admet comme proche la distance aisée à atteindre de la main, s’il reste un tel espace libre entre le mari et la femme (contenant l’acte de divorce) selon Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, lorsque l’acte est plus près d’elle que de lui, il devient effectif; mais si l’acte se trouve plus près de lui que d’elle, la répudiation ne sera pas accomplie. – ''Lorsqu’enfin l’acte tombe à mi-chemin des deux époux, la femme sera à la fois répudiée et non répudiée (en état de doute )''. En un tel cas, dit Aba b. Jérémie, le mari reste chargé de nourrir sa femme.
Pnei Moshe non traduit
ארבע אמות. הוי קרוב אם הוא בד' אמות שלו או בשלה וכן אמר ר' אלאי היורש כך שמו:
בפישוט ידים. כל שיכולה לשוח ולפשוט ידה וליטלו זהו דוקא קרוב לה וכן לו:
ותנינן. בברייתא נמי כרבי יוחנן:
מחלפא שיטתיה דרב. דהא לעיל אמר ד' אמות:
כאן להלכה. ארבע אמות ולמעשה בפישוט ידים:
אפי' קרוב לזו מלזה גרסינן ובא הכלב ונטלו. כלו' אפילו קרוב לה יותר אבל היא אינה יכול' לשמרו אלו היה בא הכלב ונטלו וכגון שהיה איזה הפסק דבר בינה לבין הגט אינה מגורשת:
בהדא דר''א פליג. שמואל פליג על דברי ר''א בזה דקרוב לה מיהת הוי:
המחוור שבכולן. למעשה עד שיתננ' לתוך ידה:
היה פושט ידים. כלומר למ''ד לעיל בפישוט ידים ואם היה מקום מרווח מכדי פישוט ידים בינו לבינה וקאמר בזה הולכין אחר הקרוב:
כל הן. כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה:
Guittine
Daf 46a
אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר 46a שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. קִייַמְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ה''ג כמו שהוא כתוב בשנים אוחזין. אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ארבע אמות שלו. כלומר על כרחך בתוך ד' אמות שלו היו כשהקדיש וברשותו הוא והא דקאמר בעניי שאינן נתונין תוך ידו ממש ואשמועינן דד' אמות של אדם קונין לו:
קיימונה במקדיש ראשון ראשון. כלומר דדחי לה הש''ס דאיכא למימר בהכי עסקינן שהקדיש ראשון ראשון שבא לידו והיינו בעניי ולא מוכחא מידי:
אָמַר רִבִּי אָבוּן. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת בִּפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. הִנֵּה בְעוֹנְיִי. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רבי אבון. נמי קאמר דמהכא לא שמעינן מידי דמהו בעניי לפי שאין להתפאר בעשירות בפני מי שאמר והיה העולם שהכל שלו:
שהיה מתענה. מצמצם בסעודתו שלא כדרך המלכים בשביל להקדיש לשמים:
הָתִיב רב יַעֲקֹב בַּר אִידִּי קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. תִּיפְתָּר שֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ הֵימֶינָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָא תַנִּי רִבִּי חִייָא. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מִתְבַּתְּשִׁין עַל הָעוֹמֶר וּבָא אַחֵר וַחֲטָפוֹ. זֶה שֶּׁחֲטָפוֹ זָכָה בּוֹ. עוֹד הֵם בְּשֶׁלֹּא אָֽמְרוּ. יִזְכּוּ לָנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
והתנינן. בשנים אוחזין ראה כו' ואמאי זכה בה האחר ולא זכה זה בתוך ד' אמות שלו:
שלא אמר יזכו לי. כלומר אע''ג דממילא קונות לו מ''מ כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה:
והתנינן. בפאה נפל העני עליה לא זכה כלום וקס''ד דבפאה הואיל והתורה זכתה לו גילוי דעתיה לאו כלום הוא ואם ד' אמות קונין אמאי לא קנה:
עוד היא. ה''נ בשלא אמר ואפילו בפאה אמרינן כיון דגלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני לאו כלום הוא:
שני' שהיו מתכתשין. מריבין זה עם זה בשביל עומר אחד:
זכה בו. והא הכא לא נפילה ולא גילוי דעת איכא ואמאי זכה האחר:
עוד הם בשלא אמרו. הכא נמי כיון שהיו מריבין יחד ולא אמרו כל הקודם בד' אמות יזכה גלו אדעתייהו דלא ניחא להו למיקני בד' אמות:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ בְגִיטִּין מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַתָּנָה. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרוּבָּהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַה אִם מְצִיאָה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ מִדַּעַת אַחֵר הֲרֵי הוּא זוֹכֶה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַתָּנָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ מִדַּעַת אַחֵר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רוּבָּהּ דְּרֵישּׁ לָקִישׁ. מַה אִם מַתָּנָה שֶׁאִם זָכָה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הֲרֵי הוּא זוֹכֶה מִדַּעַת אַחֵר. מְצִיאָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
זו בגיטין. בגיטין אמרו דד' אמות זוכין כדקתני במתני' מה שאין כן במתנה אין ד' אמות קונין לו:
רובה דרבי יוחנן ורובה דר''ל. כלומר רבותא וחידוש יש בכל א' וקושיא על דבריהן:
רובה דרבי יוחנן. זה החידוש בדברי ר''י דהרי ק''ו הוא מה אם מציאה שאין דעת אחרת זוכה ומקנה לו ארבע אמות שלו קונין לו מתנה דדעת אחרת זוכה לו לא כ''ש:
רובה דר''ל. וכן קשיא על ר''ל דקאמר בשנים אוחזין הלכה ה' אין אדם זוכה לחבירו במציאה דס''ל המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והא ק''ו הוא מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ד' אמות גרסי' וכן הוא בפיאה. דהא לא אשכחן דפליג ר''ל על ר''י בהא הרי זוכה בה מדעת חבירו מציאה שד' אמות קונין לו לא כ''ש שיזכה לו חבירו:
הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְייָן קִידּוּשִׁין. אָמַר לֵיהּ. הוּא גִּיטִּין הוּא קִידּוּשִׁין. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְייָן הַחוֹב. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לוֹ. זוֹרְקֵהוּ לַיָּם וִיהֵא מָחוּל לָךְ. מָחוּל לוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ קָרוֹב לְלֹוֶה זָכָה הַלּוֶֹה. וְתַנִּינָן. קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַייָב. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לֵיהּ. זוֹרְקֵיהוּ עַד שֶׁייִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. וַעֲדַייִן לֹא נִכְנַס לִרְשׁוּתוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל אִילֵּין מְתִיבָתָה דַּהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מֵשִּׁיב קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְרֵישּׁ לָקִישׁ מוֹתִיב קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא מְקַבֵּל מִינַייהוּ פָּתַר לֵיהּ כְּאִילֵּין פִּיתְרָייָתָא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן וכן לענין קידושין. וקס''ד דקידושין כמתנה הן וקתני דד' אמות קונין:
הוא גיטין הוא קידושין. דין אחד לגיטין ולקידושין דרחמנא אקשינהו דכתי' ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה:
והא תנינן וכן לענין החוב. ומאי שנא מתנה מן החוב:
א''ל. שאני חוב שכן אם אמר לו זרקהו לים כלומר דמייריי שאמר לו זרקהו לים ובזה יהא מחול לך והילכך קרוב למלוה פטור הלוה:
מעתה אפילו קרוב ללוה. דכיון דמיירי באומר זרוק לי חובי והפטר א''כ אפילו קרוב ללוה ולאבד יזכה הלוה ואנן תנינן קרוב ללוה הלוה חייב ומשני שכן כו' כלומר דמיירי שאמר לו זרקהו לרשותי והילכך בעינן שיכנס לרשות המלוה ואם אח''כ נאבד פטור הלוה אבל אם קרוב ללוה עדיין לא נכנס לרשות המלוה:
כל אילין מתיבתא. כל אלו הקושיות ממתני' שהקשה לו רבי זעירא לר' ייסא כן הי' מקשה ר''ל לר''י בעצמו דאמר במתנה אין ד' אמות קונין וקיבל ר''ל מן רבי יוחנן ג''כ כל הני שינוייא דשני ליה רבי ייסא לר''ז:
רִבִּי אָבִין בְשֵׁם חִזְקִיָּה. נִשְׂכָר הַלִּבֶּלָּר שֵׁינִי.
Traduction
(301)En tête est un passage déjà traduit, (Pea 4, 2) R. Abin dit au nom de Hiskia: lorsque la Mishna parle ''d’argent tombé au milieu d’eux deux'', il s’agit du salaire remis au greffier pour rédiger l’acte.
Pnei Moshe non traduit
בשכר הלבלר שנו. לפרושי מתני' קאי דקתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ולא קתני אינה מגורשת אלא לאשמועינן שאם נאבד הגט וצריך לכתוב גט אחר דמדינא הבעל נותן שכר הסופר כדאמר בגט פשוט והכא במכלתין לעיל וכאן דמחצה על מחצה הוא שניהם נתחייבו לשלם שכר הסופר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source